<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת נשא</h1>
<h2>דף טו.</h2>
ונתן לאשר אשם לו [במדבר ה']. לאשר הלווהו לו לא כתיב, מכאן א"ר נתן (הנותן) [הנושה] בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה לבעל חוב.
דילגתי לעיל גבי [במדבר ה']. וחמישתו יוסף עליו [ונתן לאשר אשם לו]. ואע"ג דקי"ל כר' נתן, מ"מ פסק ה"מ במלוה מדקאמר ר' נתן הנושה בחבירו מנה וכו' אבל בפקדון אין מוציאין מיד הנפקד לבעל חובו שחייב לו המפקיד אם לא דאיכא אדרכתא לבעל חובו. וטעמא כיון דנפקד עצמו לא אלים כוחו לעכבו משום חובו שחייב לו המפקיד כמו שפי' רבינו אליהו מפרי"ש. וראיה לדבריו מההיא [ב"מ ה' ע"ב] דהכופר בפקדון פסול לעדות, ומוקי לה ומצא בידו דההיא שעתא הוי גביה. וליכא למימר אישתמוטי קא משתמיט. ואמרי פסול לעדות, ליחוש דילמא מלוה ישנה ודאית הוה ליה גביה ולכך עיכב הפקדון, אלא ש"מ דלא מצי לעכב הפקדון שיש לו בשביל מלוה ישנה שיש לו עליו. וכיון דלנפשיה לא מצי לעכב פקדון, אע"ג דקי"ל [ב"ק כ"ז ע"ב] עביד איניש דינא לנפשיה במקום דאיכא פסידא, א"כ כ"ש [בעל] (ב)חובו דלא מצי מעכב. וק"ק כן נראה מהא קרא דר' נתן דריש ונתן לאשר אשם לו גבי פקדון הגר כתיב ואפ"ה דריש. ושמא י"ל דווקא בגוזל ממש איירי קרא ולא בפיקדון בא לידו.
<h2>דף כז:</h2>
אמן אמן [במדבר ה']. ב' פעמים אמן שלא נטמאתי ואם נטמאתי יבואו בה. ד"א אמן אמן. בגמרא אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. ובפ"ק דקידושין [כ"ז ע"ב] יליף מכאן לגילגול שבועה מן התורה.
ונעלם מעיני אישה [במדבר ה']. פרט שאם רואה הבעל ומעמעם ואחר כך בא עליה במזיד על הבעילה אך שוגג הוא על המעשה אין המים בודקין אותה, וכן הוא אומר (ה' ל"א) ונקה האיש מעון אם לא היה בעלה מנוקה מעון אין המים בודקין אותה.
ושכב איש אותה [במדבר ה']. איש ולא ע"י קטן שותה, ומכל מקום משביעין אותה בקטן על ידי גילגול דגדול. שכבת זרע. ולא העראה.
<h2>דף לו:</h2>
ולקח הכהן מיד האשה [במדבר ה']. ולא מיד שלוחה הא למדתה שאם פירסה נידה לא היתה שותה. והניף את המנחה. מוליך ומביא מעלה ומוריד. לפני ה'. במזרח בשער נקנור. בירושלמי [פ"ג ה"א] פריך ולא חייש להרהור, פי' שהכהן נוגע ביד הסוטה ומניפין את המנחה. ומוקי לה בכהן זקן. מכאן כן נראה דהא דתנן גבי תנופה [מנחות ס"א ע"ב] כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף, איירי ממש על יד הבעלים ולכך פריך שפיר. אך במסכת בכורים פרי"ץ מסימפונט תחת יד הבעלים וכו' למטה בכלי(ם) מן ידיו של הבעלים, ומ"מ תוכל לפרש דאיכא הרהור בראיית ידים או בנגיעה בהם למטה.
